דילוג לתוכן הראשי

רודוס – מחשבות על "הכל כלול"


אפשר לשקוע בנוחות הזאת, הרכה והמזמינה. לנמנם על כיסא נוח כשרוח נעימה מלטפת, הים הכחול קורץ ממול, מוזיקה יוונית מתנגנת ברקע והאלכוהול מהבירה הקרה (או מהקוקטייל הצבעוני סטייל שנות השמונים) משרה לאות נעימה בכל חלקי הגוף. לשחרר, להרגע, להתמסר, לא לחשוב, לא לדאוג, לא לתכנן, הכל נעשה בלי שאצטרך לטרוח. שלווה.




ביום השלישי אמרתי לבן-זוגי שהמלון הוא כמו בועה. מנותק לגמרי מכל ההוויה של האי היווני. ישבנו בטברנה באחד הכפרים באזור ההררי של רודוס. נהנים מהאוכל הפשוט והטעים שהגישו לנו, נהנים מהאווירה הנינוחה והנעימה, מהעיירה היפה, מהנופים שראינו לאורך הדרך. נסחפנו בהנאה לתוך האווירה היוונית שעטפה אותנו בשעות האחרונות בהן טיילנו באזור ההררי של מרכז האי. הניגוד שבין החוויה שלנו בטיול לחוויה של השהות במלון "הכל כלול" כל-כך צרמה לי והפריעה לי שהייתי חייבת לשתף בה. בן-זוגי היה אפילו חריף יותר והשתמש במונחים של טוב ורע. אני לא רוצה לשפוט, כל אחד עושה את הטוב בעיניו. אני רוצה לשתף בתחושות שעלו בי מהשילוב הזה של מלון "הכל כלול" וטיול עצמאי עם רכב ברחבי האי, צורת הטיול האהובה והמועדפת עלינו.


למלון "הכל כלול" הגענו עם המשפחה המורחבת. זו הייתה חופשה שהוזמנו אליה, לא בחירה שלנו. את ההוויה של המלון חווינו בעיקר בבוקר ובערב. במהלך היום בילינו ברחבי האי, התרעננו בחופים יפים, שוטטנו בערים ובכפרים, עלינו להרים, נסענו בדרכי עפר ועצרנו בנקודות תצפית מרהיבות. זה לא פשוט להתנהל בין שני ניגודים כאלה. אני חושבת שהצלחנו לשלב יפה את הטוב מכל דבר וליצור לנו חופשה נעימה, אפילו נפלאה.


היתרון הגדול בשילוב היתה האפשרות של כל אחד לבחור האם להצטרף לטיול היומי או להשאר במלון. לשמחתי הילדים בחרו להצטרף אלינו בכל הימים ולטייל איתנו. אפשרות הבחירה פירקה הרבה מתחים שעולים בדרך כלל בסוג טיול כזה שבו אנחנו יוצאים כל יום למשך שעות רבות ולילדים לפעמים קצת נמאס. בטיולים ארוכים אנחנו בהחלט משלבים בין ימים עמוסים לימים רגועים, משלבים ימים בהם לכל ילד יש אפשרות בחירה של בילוי מועדף וכו'. הפעם הכל היה קצר יותר ודחוס יותר.


המלון היה טוב! למשל, ביום ההגעה וביום העזיבה אפשרו לנו להנות ממתקני המלון, כולל אוכל, לפני קבלת החדר (בהגעה) ואחרי פינוי החדר (בעזיבה). בנוסף קבלנו לפני הנסיעה לשדה התעופה אפשרות להתרחץ בחדר פנוי שיועד לכך. זה נתן הרגשה טובה שאנחנו אורחים רצויים ומארחים אותנו ברוחב לב. אהבתי מאד.

בעיקר הרשים אותי הצוות העצום ששירת את האורחים לאורך כל היום. צוות שדאג הן לניקיון ולגינון היפה, הן לאוכל שלא יחסר ותמיד יהיה מסודר ואסתטי, הן להגשת המשקאות וכל הזמן עם חיוך ובתחושה טובה. התרשמתי שהיחסים בתוך הצוות טובים וגם המנהל נראה אדם נעים ומתחשב בעובדיו. הצוות יצר אווירה נעימה במשך כל היום. שטח המלון היה מספיק רחב כדי להכיל את כל האורחים בלי צפיפות מעיקה.


אז מה היה במלון? רוב אורחי המלון תפסו בשעות הבוקר המוקדמות מיטת שיזוף ליד אחת הבריכות, במדשאה או בחוף הים, מיטה ששימשה אותם לאורך כל היום. משעות הבוקר המשקאות האלכוהוליים או המיצים הממותקים חולקו בחופשיות לכל דורש. כמעט בכל שעה ניתן היה לאכול משהו. בשעות הארוחות (בוקר, צהריים וערב) היה שפע של מאכלים שהוגשו בנדיבות במסעדה המרכזית, בנוסף פעלו עוד מסעדות וברים בהם הוגשו מאכלים נוספים ומשקאות שונים. צוות בידור רב לאומי (רוסי, איטלקי וצרפתי) ניסה לעניין בכל מיני פעילויות ספורטיביות באזור הבריכות והים. ממבט מבחוץ נראה היה שהרוב מעדיפים להשאר על מיטת השיזוף. החום והלחות היו די מעיקים.


אז מה היה במלון? אוכל בשפע, צריכת אלכוהול ומשקאות ממותקים רוב הזמן ושיזוף אינסופי. מה לא היה? חופים כחולים צלולים ופתוחים (המפרץ לידו נמצא המלון שימש מספר בתי מלון ומועדון של ספורט ימי), אוכל יווני טעים, אווירה יוונית. המלון השתדל בהצלחה גדולה להעניק לאורחיו אווירה רב לאומית, שכל אורח מכל מדינה ירגיש בבית, ידברו בשפתו, יגישו לו מאכלים מוכרים ואהובים, ישמיעו לו שירים ידועים. דוקא בערב האחרון שלנו במלון היתה הופעה יוונית אבל אנחנו נאלצנו לצאת באמצע כדי להגיע בזמן לטיסה.


אז מה הפריע לי כל-כך? הרי נהנינו והיה לנו נעים. הפריע לי שאפשר היה למקם את המלון בכל אזור על פני הגלובוס והתחושה היתה זהה, זה מה שהכי הפריע לי. אנשים טסים ליוון לנופש באי יווני ובכלל לא חווים את המהות של האי, את האופי שלו, הנופים שלו, האנשים, האווירה. נכון, זה יומרני להגיד שאנחנו בכמה ימים בודדים חווינו מהות, אבל לפחות הסתובבנו וניסינו. קשה להסביר ואני לא רוצה לשפוט, יש דרכים רבות ומגוונות לנפוש ולהנות. אני הרגשתי צרימה וחוסר התאמה בין הסגנונות השונים של החופשה שלנו ועם כל זאת באמת היתה לנו חופשה נפלאה ונהנינו משני העולמות.



לחיי החופש!

תגובות

Popular Posts

שלושה מסלולי הליכה בבולגריה: 7 אגמים, 8 גשרים ומסלול אחד ללא שם

רשמים מהאי אויה Evia

בולגריה בצבעי שלכת